עריכת מראי מקומות

עריכת מראי מקומות / משה פילץ

כ"ה שבט ה'תשפ"ד

תחום עריכה תורנית – יש בו כעיקרון שלושה תחומי עבודה ערכיים.

"עריכה תורנית" עריכה של טקסט, הפיכת מאמר כתוב למאמר קריא. כמו כן, בדיקת
המקורות של הכותב, ולעיתים אף הלקוח רוצה ציטוטים מהמקורות הרלוונטיים לתוכן
הנושא.

נתייחס במאמר זה של "עריכה תורנית" למראי מקומות, דיוק וציטוט, הן בהיבט שתורם
ודורש מהעורך, והן בהיבט שתורם ודורש מהלקוח.

העורך מקבל המון בעריכת מראי מקומות, ידע רב בכל תחום תורני, וככל שעוסק בזה יותר,
מקבל בעוד תחומים תורניים עוד ועוד ידע. התרומה הזאת מתקיימת הן בציטוט והן בהבאת
דיוק המקור.

גם אם העורך יודע את התחום בו הוא עורך, ככל שמתעסק בנושא מסוים יותר,
רוכש עוד ועוד ידע. כמו"כ, ישנו סיפוק רב בלהביא את השאיפה של הלקוח לכדי ביטוי על
הכתב ופירסומו, ותחושת הנתינה, הן במובן הפשוט של להיטיב עם הזולת, שזהו תכלית
הטוב, והן במובן הרוחני, של הבאת עוד חידושי תורה לעולם.

הרמח"ל מביא, ששישים ריבוא פנים לתורה, כנגד שישים ריבוא ישראל, אזי להביא עוד פנים
לתורה במציאות של עוד אדם, זהו מימוש התכלית, הן של הנותן והן של המקבל.

מבחינת מה נדרש ב"עריכה תורנית" מהעורך, בחיפוש מראי מקומות, הדבר מתחלק לאופן
שהעורך בקי בנכתב, ולאופן שאינו בקי.

באופן שהוא בקי, העבודה יותר קלה, הן בלדעת היכן לחפש, וכן מתאפשר לו להוסיף עוד
תוכן לטקסט, ללא שיפגום במקור. לעיתים ישנן שגיאות של הכותב ונדרש להביא את הדבר
לידיעת הלקוח, כך שבמקרה כזה, העבודה גם יותר קלה וגם יותר יעילה.

באופן שהעורך אינו בקי בטקסט, העבודה מורכבת יותר, עליו ללמוד ולו באופן מינימלי את
התחום בו הוא כותב, כדי שתהא לו יצירתיות בהבאת מראי מקום וחיפוש רלוונטי על הנושא
בו נכתב.

בתחום של דיוק מראי מקומות, יחסית זו עבודה פשוטה עם מאגרים תורניים דיגיטליים, אבל
עדיין, העבודה דורשת ידע מינימלי, כי לעיתים ישנן מחלוקות דקות בין פוסק לפוסק, ונדרש
להבחין לאיזה מראי מקום התכוון הכותב.

ישנו עוד אופן [אם כי פחות מצוי] ב"עריכה תורנית", בהקשר של מראי מקומות, שהלקוח
רוצה, שהעורך על דעת עצמו יכתוב עוד תכנים על בסיס מראי מקומות, ובזה נדרשת בקיאות רבה, כי לעיתים, ישנן הרבה מחלוקות בנושא הרלוונטי, ואם העורך לא בקי מספיק, עלול להביא לכדי שגיאות הן בנכתב עצמו, שלא מביא את כל ההיקף, והן בהיבט של הלכה
למעשה, מאחר ועלול להסתמך על מקור אחד. באופן כזה, מומלץ רק למי שבקי בתוכן
הנכתב, לכתוב ציטוטים. או אפשר פשוט לשבת ולהשקיע בלימוד התוכן, ורק אז לערוך אותו.

בכל אופן, "עריכה תורנית" ככלל, ומראי מקומות בפרט, תורם המון. הן לעורך והן ללקוח,
בהיבט של הרחבת תחומי ידע תורניים, ותרומה תכליתית של נתינה, והבאת הכוח של
הכותב לכדי ביטוי בפועל.