עריכה תורנית / משה פילץ
ז' בטבת, ה'תשפ"ד
וכך מסביר לנו עורך תורני במקצועו…
עריכה תורנית, מלבד הידע התורני ההכרחי, יש בה גם צורך של חוש והבנה תואמים זה לזה, וגם סיפוק גבוה. ואפרט:
חוש של "עריכה תורנית" – הוא יכולת ספרותית. לעיתים, יש להביע בתמצות דברים ולעיתים, יש להאריך בדברים, הכל לפי העניין. העיקרון, שאמור לעמוד מול העורך, הוא שהטקסט יהא נוח ושוטף בקריאה זורמת. יש לבדוק עם עצמך כעורך, איזה טקסט מעניין אותך לקרוא, ובהתאם לזה, לערוך. "העורך התורני", הגדרתו – הפיכת טקסט יבש לטקסט לח לקריאה.
חוש של "עריכה תורנית" – הוא יכולת ספרותית. לעיתים, יש להביע בתמצות דברים ולעיתים, יש להאריך בדברים, הכל לפי העניין. העיקרון, שאמור לעמוד מול העורך, הוא שהטקסט יהא נוח ושוטף בקריאה זורמת. יש לבדוק עם עצמך כעורך, איזה טקסט מעניין אותך לקרוא, ובהתאם לזה, לערוך. "העורך התורני", הגדרתו – הפיכת טקסט יבש לטקסט לח לקריאה.
החוש הנדרש ל"עורך תורני" הוא יכולת ביטוי של מצב קריאה, למצב שהוא עצמו יהיה מסוגל לכתוב אותה, דהיינו, "קריאה יוצרת". רוב האנשים יודעים לקרוא את רוב סוגי הטקסטים, אבל להמיר אותם לכדי יכולת ביטוי – הוא חוש, שעל פי רוב הוא מולד, כמו כישרון, אבל ניתן גם לרכישה, על ידי לימוד וסינון עצמי פעם אחר פעם, עד שניתן להגיע ליכולת הנדרשת. כך ש"עורך תורני", אין הגדרה מדויקת למקור היכולת שלו, מעבר להיותו תלמיד חכם, אך חוש בסיסי-ספרותי כן נדרש, אם כי הוא בהחלט יכול להיות גם נרכש, למי שחפץ במקצוע.
לגבי סיפוק ב"עריכה תורנית" או "עריכה" כמקצוע: ישנה גם תחושה של נתינה של העורך לזולת, וגם תחושה של מימוש עצמי. חלק מתכלית האדם הוא להיטיב, וזוהי עבודת קודש, שמיטיבה עם הבריות, לעזור לאנשים להביא את העבודה התורנית שלהם לכדי ביטוי, מה שתורם המון, הן למקבל, הן לנותן והן לקוראים העתידיים של הספר הערוך.
בהיבט של מימוש עצמי של "עורך תורני", הדבר מתחלק: אם חוש העריכה נרכש, זה נותן המון למימוש העצמי, יצירת משהו חדש בתוכך, הבאת העולם הפנימי והתורני לכדי ביטוי. אם החוש מולד, יש פחות חוויה של יצירה מחדש, אבל עדיין ישנה תחושה, שבה העורך התורני מביא את הפוטנציאל שלו לכדי ביטוי, וזה נותן לו סיפוק גבוה במקצועו.
עוד היבט ב"עריכה תורנית": לא תמיד הטקסטים התורניים מדויקים, בהירים וחלקים, ולעיתים, נדרשת עבודה מאומצת. "העורך התורני" הרבה פעמים נדרש לעבוד על טקסטים תורניים קשים. וישנם מקרים, בהם לכותב-המחבר יש המון הערות. אבל אם מה שעומד לנגד עיני "העורך התורני" הוא תחושת שליחות, האדרת התורה, נתינה לחבירו, בסופו של דבר הוא יבוא לכדי סיפוק, והדבר מאפשר לו להכיל גם טקסטים תורניים קשים.
כך שלסיכום, "עריכה תורנית" היא מקצוע, שתורם בהרבה מובנים ל"עורך התורני", מבחינת נתינה ומימוש. להגיע לכדי מצב של להיות "עורך תורני", מלבד היותו תלמיד חכם, נדרש חוש ספרותי בסיסי, אבל חוש זה יכול להיות גם נרכש. ולבסוף, המטרה היא להביא לכדי ביטוי פוטנציאל כתיבה תורנית של אנשים, לכדי מאמר קריא, וזו נתינה איכותית ביותר, הן למחבר דברי התורה, והן לעולם הרוח היהודי.
